כלל חברה לביטוח בע"מ נ' סנעאללה חב' לעבודות בניה ופיתוח בע"מ

פסק דין

1.התובעת חברת ביטוח, הגישה את תביעתה בסדר דין מקוצר כנגד מבוטחתה בגין אי-תשלום השתתפות עצמית, לאחר הפעלת הביטוח ושיפוי חברת הביטוח את עובד הנתבעת בסך של 20,000 ₪ .

התביעה מבוססת על פוליסת ביטוח חבות מעבידים לתקופה מיום 1.11.03 עד 31.10.04 , הכוללת השתתפות עצמית בסך של 25,000 ₪ לכל מקרה ביטוח ולכל נפגע .

2.ביום 15/12/2003 אירעה תאונת עבודה אצל הנתבעת, בה נפגע עובד הנתבעת , מרואן אבו ריא ( להלן "העובד") .

ביום 13.11.08 הודיעה התובעת לנתבעת , באמצעות סוכן הביטוח של הנתבעת , כי קיבלה מכתב דרישה מהעובד . התובעת הלינה על כך שלא קיבלה הודעה על התאונה מהנתבעת סמוך למועד התרחשות התאונה וביקשה מהנתבעת פרטים נוספים לגבי התאונה כדי לקדם את הטיפול בתיק .

ביום 13.5.10 פנתה התובעת לנתבעת וביקשה פרטים נוספים לגבי התאונה .

ביום 19.7.10 השיב ב"כ הנתבעת לפניית התובעת ומסר פרטים לגבי התאונה . ב"כ הנתבעת הבהיר כי הנתבעת מכחישה אחריותה לתאונה שכן העובד פעל בניגוד להנחיותיה עת קפץ מפיגום לפיגום ביודעו כי אסור לו לעשות כן . ב"כ הנתבעת ביקש מהתובעת לפנות אליו ככל שחסרים פרטים ו/או מידע נוספים .

בחודש אוקטובר 2010 הגיש העובד לבית משפט השלום בקריות תביעה נגד התובעת והנתבעת ( ת"א 26655-12-10 ) . במסגרת התביעה נתבעו 50,000 ₪ כנזק מיוחד וכן נזק כללי .

ביום 27.3.11 שלחה התובעת מכתב לנתבעת ובו הודעה לפי ס' 68 לחוק חוזה ביטוח לפיה התובעת מנהלת עם העובד מו"מ להסדר פשרה סופי ובטרם תשלומי תגמולי ביטוח לטובת העובד . מכתב זה לא כלל כל הסבר מהו הסכום שבכוונת התובעת לשלם לעובד ומדוע סבורה התובעת כי יש הצדקה לשלם סכום זה במסגרת מו"מ לפשרה . מכתב זה התקבל אצל הנתבעת ביום 3.4.11 .

ביום 26.4.11 , בטרם השיבה הנתבעת למכתב התובעת ובטרם חלף המועד שנקבע בדין להגשת תשובה , שלחה התובעת שטר קבלה לחתימת העובד . ביום 28.4.11 חתם העובד על שטר הקבלה . ביום 24.5.11 התקבל שטר הקבלה החתום אצל התובעת . במכתב נושא תאריך 26.6.11 הודיעה התובעת לנתבעת כי שילמה פיצויים לעובד בסך של 20,000 ₪ ודרשה מהנתבעת לשלם השתתפות עצמית בסך של 20,000 ₪ .

ביום 5.7.11 הודיעה התובעת לב"כ העובד כי ביום 4.7.11 זיכתה את חשבונה של ב"כ העובד בסך של 20,000 ₪ .

ביום 14.8.11 ביקש ב"כ הנתבעת מהתובעת להודיע האם וכיצד התקבלה עמדת הנתבעת לענין הצעת הפשרה לפי ס' 68 לחוק חוזה ביטוח . מכתב זה פתח חליפת מכתבים , אשר בסיומה , לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה , הוגשה התביעה נשוא תיק זה .

במסגרת דיון בהתנגדות הסכימו הצדדים כי בהעדר מחלוקת עובדתית של ממש מן הראוי כי מותב זה יכריע במחלוקת כולה לאחר שהצדדים יסכמו טיעוניהם בכתב .

3.התובעת טוענת כי יתרת החוב שאותו אמורה הנתבעת לשלם הינו 20,115 ₪ נכון ליום 30/09/2011. התובעת מציינת כי פנתה לנתבעת בפניות חוזרות ונשנות על-מנת שזו תפרע את חובה ותשלם השתתפות העצמית.

4.הנתבעת מצידה טענה כי אינה חבה בתשלום ההשתתפות העצמית, שכן, התובעת הפרה את חובתה לפי ס' 68 לחוק חוזה ביטוח משום שלא שלחה לנתבעת הודעה על כוונתה לשלם פיצוי בסך 20,000 ₪ לעובד שנפגע ואף הגיעה להסכם תשלום עם העובד בטרם חלפו שלושים הימים מיום משלוח הודעתה .

5. מעיון במסמכים המצורפים לתיק, עולה בבירור כי הנתבעת כלל לא קיבלה אחריות לתאונת העבודה הנזכרת, אלא התנערה מלכתחילה מאחריות זו בטענה שהעובד הפר את נהלי העבודה כאשר קפץ מפיגום לפיגום באתר העבודה. למעשה לא הוכח כי הנתבעת ביקשה להפעיל את הפוליסה ולשלם פיצוי כלשהו עבור העובד .

יוזכר כי טענת התובעת , כאמור במכתב מיום 27.3.11 , לפיה הנתבעת הודיעה לתובעת על התאונה ביום 26.11.03 וביקשה את טיפול חברת הביטוח , אינה מתיישבת עם טענת התובעת עצמה , כאמור במכתב מיום 13.5.10 , לפיה הנתבעת לא דיווחה על התאונה ולתובעת נודע על התאונה רק בעקבות קבלת מכתב הדרישה של ב"כ העובד מיום 16.6.08 .

6.לא ברור כיצד התובעת בחרה לשפות את העובד-הנפגע מבלי שקיבלה מהנתבעת דרישה כלשהי ובעוד שעמדת הנתבעת היא אי-נשיאה באחריות. בסיכומיה טוענת התובעת כי לאור הוראת ס' 68 לחוק חוזה ביטוח , כפי שפורשה בפסיקה , יש לעובד זכות תביעה ישירה נגד מבטחת המעביד .

השוו – ע"א ( מחוזי ת"א) 2539/07 הפניקס נ' מאיירס שיווק , מאגר נבו .